במאמר הקודם שלי התייחסתי למפלגות הגדולות (אלו שלפי הסקרים אמורות להיות הגדולות) ולאיך הם מתכוננות או יכולות להתכוננן לקראת עונת הבחירות שממשת ובאה אלינו (לטובה? עוד נראה). הפעם הזו היית רוצה להתמקד במפלגות היותר קטנות ואיך הן אמורות להוביל את הקמפיינים שלהם לקראת הבחירות הללו. בעיקר אני רוצה להתמקד במה שקדימה הולכת לעבור ונראה לי כי לא בטוח שנראה את האריזה הפוליטית הלא ברורה הזו מחזיקה לאורך זמן.
קדימה בראשות ציפי- כאן אם ציפי ליבני אכן תנצח את הבחירות ותשאיר את שאול מופז מאחוריה הרי שמצפה לליבני בעיה עצומה מבחינת איך שהיא מציגה את עצמה. קודם כל ציפי ליבני כבר לא היחידה במגרש של המרכז הישראלי, יאיר לפיד נכנס בדיוק לנישה הזו והוא נלחם איתה באופן ישיר על קולות הבוחרים. שניהם כנראה די דומים במצע שלהם, אולי הבדלים זניחים לכאן או לכאן, סך הכל נראה כי מדובר על שתיים מאותו הסוג ועם אותם רעיונות כך שמי שבחר בעבר בקדימה בראשות ליבני יכול לבחור היום את יאיר לפיד באותה מידה ואולי לקבל גם נדוניה טובה ביותר בזכות רשימת מועמדים שכנראה יהיו נוצצים או מבטיחים יותר מהצוות העסקני של רשימת קדימה שדי התלכלכה מהמאבק המלוכלך בין שני הראשים שלה. ליבני מצוייה בבעיה נוספת לא פחות קשה מיאיר לפיד, היא פשוט לא ייחודית כמעט בכלום- ברעיונות חברתיים יש את מפלגת העבודה, בנושאי ביטחון והאיום האיראני יש את נתניהו, בנושאי ניקיון ציבורי ושמירה על שלטון החוק יש כאמור את המועמדות החדשה של יאיר לפיד. אני לא רואה איזה מגרש מיוחד שליבני עדיפה בו, אני חושב שיש כאן בעיה גדולה מבחינתה מכיוון שהיא הולכת לעבור עכשיו פריימריז מתישים מלאי ליכלוך, פריימריז שאם היא תעבור אותם בהצלחה עדיין ידבק בה הרבה מאוד מההשמצות והרפש שמחנה שאול מופז הולך להעביר אותה. מה אם כך יישאר לליבני? אני הייתי הולך בכל הכוח על הנושא החילוני חברתי בישראל אם הייתי יועץ שלה, אני חושב שהיא חייבת להעמיד עצמה כאלטרנטיבה ברורה לפחות בנושא הזה של אופי המדינה היהודית, אמנם יאיר לפיד מזנב בה גם במגרש הזה אבל לזכותה של ליבני יכולה לעמוד העובדה שהיא אכן לא כרתה ברית עם החרדים והתעקשה לעמוד על עקרונות הציבור החילוני כחלק מהליך הרכבת הקואליציה, אם יש לליבני איזשהו סיכוי בבחירות הרי שהיא חייבת לנצל את הקלף הזה שהוא עדיין משמעותי מאוד בימים האלה בחברה הישראלית, אנחנו רואים זאת עדיין עכשיו עם מאהל המחאה שכנגד חוק טל. אני חושב שליבני חייבת להעמיד אלטרנטיבה של אופוזיציה חילונית ולהציב עצמה כמי שתגן על מעמד הביניים הישראלי מול חוק טל, החוק הזה יכול להיות חבל ההצלה שלה אם תנצל זאת בחוכמה.
קדימה בראשות מופז- גם כאן מדובר בהתמודדות עם הרבה מאוד קשיים ואתגרים וגם כאן יש בעיה גדולה, מופז פשוט לא אטרקטיבי למצביעים. מופז איבד הרבה מיוקרתו באופן שבו עזב את הליכוד ועבר לקדימה, הוא איבד הרבה מאוד תומכים שראו איך הוא מתנהג בצורה מאוד מביכה כאשר רץ למומעדות של מפלגה אחת ומיד לאחר מכן עזב אוצה לעומת זאת הנוצצת יותר. מופז יסבול גם הוא מהנגיסה שיאיר לפיד ינגוס במצביעי קדימה שרובם חילונים ואנשים ממעמד הביניים, גם מבחינת מופז אין לו יותר מדי קלפים בשרוול, את הקלף החברתי תפסה כבר מפלגת העבודה, את מעמד הביניים מייצג יאיר לפיד והנושאים הביטחוניים כבר חזק עם נתניהו וליברמן. מה יישאר אם כך למופז? קודם כל אני הייתי מייעץ לו להעמיד אלטרנטיבה ברורה למתווה אותו הציג כבר בעבר בנוגע לסיכסוך הישראלי פלסטיני, מופז הוא גם מישהו שיכול ואף מתאים לדבר בגובה העיניים עם כל פוליטיקאי בנושא ביטחון, הוא רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר כך שהוא יכול למצב עצמו גם בנושאים הביטחוניים, כאלטרטיבה יותר שמאלית בנושאי ביטחון מאשר נתניהו, מופז יכול להיות זה שאוסף את הקולות של אלה שלא רוצים להצביע לליכוד אך מעוניינים שהקול שלהם יגיע למישהו עם ניסיון ביטחוני, בעיקר מבחינת מופז החשיבות היא מי יהיה לצידו וכאן בעיקר חשוב אבי דיכטר והיכולת של מופז לקרב אליו את האיש שרואה גם הוא את עצמו כמנהיגה של המפלגה השברירית הזו. אני חושב שאם מופז ידע להחביר אליו את דיכטר אז אולי יש כאן סיכוי להגיע למשהו בבחירות האלה.
מפלגת יאיר לפיד- הגיע הזמן לדבר על האניגמה הגדולה, מפלגתו של העיתונאי יאיר לפיד. הת המישנה הפוליטית שלו יאיר לפיד הציג כבר בעיתון, הוא בחר ללכת על הקו הברור של פניה ללב של מעמד הביניים הישראלי, הוא נתפס בהתחלה כמו כל מפלגת מזג אוויר חדשה, משהו שהוא בתחילה מרענן ולא מושחת או מסואב. הוא כנראה יציג רשימת מועמדים די אטרקטיבית מבחינת אלו שמחפשים פוליטיקה של אנשים שלא באים ולא התלכלכו במאבקים פוליטיקאים קודמים, אני מאמין שזה יהיה שילוב של אקדמאים, עיתונאים ואנשי רוח למיניהם, כאלה שרוצים לשנות מתוך הפוליטיקה מבלי להתיש עצמם במאבקי פריימריז שוחקים. מה יאיר לפיד יכול לתת? הרבה הזדהות עם נטל המיחייה של מעמד הביניים, כמובן שאת הדגל של הנושא הדתי או המאבק על אופיה החילוני של החברה הוא כבר באופן אוטומטי אצלו גם מבלי שיגיד על כך מילה אחת (יש דברים שזוכרים עדיין מאביו), הוא גם יציג כנראה את הדמות של מי שיש לו הכל ועכשיו בחר לפנות למען החברה. מה הייתי מייעץ ללפיד? האמת שהוא די פועל בכיוון הנכון, הוא מעט לדבר וזה לצערנו דבר ששומר על ערך המועמד ולא שוחק אותו, הוא כנראה ירכיב רשימה של אנשים אטרקטיביים והוא כנראה גם ישתמש בקסם הטיבעי שלו מהתקשורת. אני בכל מקרה הייתי מציע לו לא לוותר ולפנות גם לשכבות נמוכות, אני כן חושב שאפשרות לדבר עם אותם אנשים בתוכניות סדורות ובצורה ברורה יכולה להביא אולי קהלים נוספים שלא בטוח היו מצביעים למרכז החילוני, שווה לנסות בכל אופן. בכל מקרה אני חושב שהצעירים והמרכז החילוני די בכיס של יאיר לפיד והשאלה היא עד כמה יצליח להשכיח את העובדה שהוא חבר של בעלי הון רבים שלא לדבר על כך שפירסם אותם (את שלי אריסון כמובן בבנק הפועלים).
זהו לגבי החלק השני, לא שכחתי את ש"ס ושאר המפלגות הדתיות הומפלגות הקטנות, אני אקדיש להם את החלק השלישי בנושא. גם כאן ישנם התרחשויות שיכולות לבוא מכיוונים לא צפויים בעיקר בש"ס שם דרעי כבר מסמן שהוא חוזר לזירה הפוליטית וכנראה שבש"ס הרוחות יסערו לגבי המועמדות הזו (מה גם שהרב קצת פחות בשליטה מבעבר בשל מצבו ומי יודע מה יהיה עם אלי ישי אחרי דו"ח מבקר המדינה לאחר אסון הכרמל).
